כרישים, ולנסיה, וכנס בינלאומי ראשון

אני זוכר את התחושה לפני הכנס. לפני כן, בארץ, כמעט ולא יצא לי להשתתף בכנסים מקצועיים. Sharks International 2022 היה הכנס המקצועי הרשמי הראשון שלי, זהו כנס ייחודי שמתקיים פעם בארבע שנים, כמו המונדיאל או האולימפיאדה של חוקרי הכרישים והבטאים (ובעיקרון כל דגי הסחוס) בעולם. הפעם הוא נערך במתכונת היברידית באוקטובר 2022– שבוע של הרצאות וסדנאות בזום ולאחריו שבוע פרונטלי בוולנסיה, דרום מזרח ספרד, לחופי מערב הים התיכון, בים הבלארי ליתר דיוק, בצד השני לגמריי מאיתנו.  בכנס מצאתי את עצמי מוקף באנשים שחיים ונושמים כרישים ובטאים, וזה היה מגניב ומיוחד עבורי. היקף הכנס היה מרשים: כ-600 משתתפים שהגיעו מ-69 מדינות שונות, כולם מאוחדים בתשוקה לשימור ולחקר כרישים ובטאים (כמעט כל המשתתפים היו  חנונים של דגי סחוס…).

החלק הפרונטלי בוולנסיה התקיים באקווריום המרשים של העיר, Oceanogràfic de València. האקווריום הזה הוא הגדול באירופה, ומחזיק כ 45,000 בעלי חיים מכ-500 מינים שונים. דמיינו אודיטוריום גדול (לא תצרכו באמת לדמיין, יש פה כמה תמונות מהכנס…) שהקיר האחורי שלו הוא למעשה אקווריום ענק בסגנון האינדו-פסיפי, עם שלל בעלי חיים ששוחים להם מאחורי מרצים בעת הרצאות למאות חוקרי וחובבי כרישים מכל הסוגים ומכל העולם! באקווריום היה כריש אחד ששחה לו בנחת מאחורי הדוברים, וזה סיפק כמה רגעים משעשעים ומיוחדים. אחד הרגעים שלא אשכח היה, בעת שאחד הדוברים סיפר על מחקר של אכלוסיות חיידקי מעי של כרישים, עבר הכריש מאחוריו ונתן הפרשה "מכובדת" מאוד… זאת הייתה המחשה  פשוטה ומושלמת.

הכנס עצמו היה חוויה מרתקת. היו שם פאנלים של מומחים, סדנאות מקצועיות, ודיונים מעמיקים על מגוון רחב של נושאים: מביולוגיה של דגי סחוס, דרך אקולוגיה, תנועה ושימוש בבתי גידול, ועד לאיומים כמו דיג יתר וסחר לא חוקי. המחקרים הציגו טכניקות חדשניות, החל מניטור באמצעות DNA סביבתי (eDNA) ועד לשימוש בביולוגרים ובטלמטריה להערכת הוצאת אנרגיה של כרישים ומעקב אחר תנועתם. היה מדהים לראות את הקצב שבו התחום מתקדם ואת החדשנות הטכנולוגית של השנים האחרונות שבאה לידי ביטוי בכל פינה.

מבחינתי, גולת הכותרת הייתה ההזדמנות להציג את המחקר שלי בפעם הראשונה בכנס בינלאומי. ההרצאה שלי, "כריית מידע מרשתות חברתיות למחקר דיג כרישים ובטאים באזורי קונפליקט: רצועת עזה כמקרה מבחן", עסקה באתגר של איסוף מידע באזורים שקשה להגיע אליהם. מצאנו דרך יצירתית וחדשנית ללמוד על דיג של כרישים ובטאים ברצועת עזה באמצעות ניטור מידע זמין פומבית מרשתות חברתיות - בעיקר על בסיס ניתוח סרטוני לייב יומיים שהועלו בדפים של מוכרי ומשווקי דגים בעיר עזה. זו הייתה הרגשה מיוחדת מאוד להציג את העבודה הזו בפני קהל בינלאומי ומקצועי, במיוחד כשהיא נוגעת באזור שלנו שהוא אזור כל כך מורכב. קיבלתי פידבקים חיוביים מעניינים וזה פתח לי את הראש לעוד כיווני מחשבה ורעיונות ששילבתי במחקר בהמשך.

מעבר לתוכן המדעי, הכנס היה הזדמנות מצוינת ליצור קשרים. יצא לי לשוחח עם חוקרים מכל קצוות תבל – בעיקר מאירופה, אבל גם הרבה מהמזרח הרחוק, אפריקה ואמריקה. היה משעשע לראות את כולם רציניים כל כך בדיונים, במיוחד את הפרופסורים המבוגרים, ופתאום בהפסקות קפה (וטאפאסים - שלא נשכח מדובר בכנס בספרד ) מספרים בהתלהבות בדיחה על איזה חשמלן או סיפור על איזה צלילה מטורפת שעשו, שגרמה לי לתהות אם אולי הכרישים האלה שהם חוקרים היו בעצם יותר "נורמלים" מהם.

אחד הנושאים שבלטו בכנס הוא השימוש במדע אזרחי (Citizen Science) ובמאגרי מידע גדולים, כולל מידע וטכנולוגיות ממדעי הנתונים (Data Science), כדי לקדם מחקר, שיקום ושימור. פרויקטים רבים שהוצגו מאיזורים שונים בעולם הראו איך שיתוף הציבור יכול להביא לתרומה עצומה. זה בדיוק מה שאנחנו עושים בכרישים בישראל, ופרויקט ( MECO (Mediterranean Elasmobranchs Citizen Observations, שבו אנחנו אוספים תצפיות מהציבור הרחב על כרישים ובטאים בים התיכון. ממקומות שונים ברחבי הים התיכון אנחנו עדים לכמה חזק הקשר בין הציבור וקהילת אוהבי הים המגוונת למאמצי השימור, ואיך המודל הזה של מדע אזרחי לניטור אקולוגי הופך למעין "קופי-פייסט" מוצלח לכל מקום שיש בו ים. על הדרך, מדע אזרחי לא רק אוסף נתונים, אלא גם עוזר בחינוך, העלאת מודעות, וחיבור עמוק יותר של הציבור לסביבה הימית ושמחתי לראות ולהכיר פרויקטים דומים במדינות שונות בעולם.

גם חידושים בטכנולוגיית ניטור, כמו שימוש בצילום, רחפנים ולמידת מכונה (Machine Learning) לזיהוי כרישים, תפסו מקום נכבד. אלה כלים עוצמתיים שמאפשרים לנו לאסוף כמויות אדירות של נתונים בצורה יעילה ופחות פולשנית.  בסופו של דבר, הכנס הזה לא רק העשיר אותי בידע מדעי, אלא גם חיבר אותי לקהילה עולמית של אנשים שמחויבים לים וספציפית לכרישים ובטאים. זו הייתה "יריית הפתיחה" שלי בעולם הכנסים הבינלאומיים, ומאז כבר זכיתי להשתתף בכנסים מרתקים נוספים. אני כבר מצפה לפעמים הבאות, ואולי בבלוג הבא אספר לכם על הכנס הבינלאומי הראשון שלי בנושא אלמוגים בנאפולי, ECRS European Coral Reef Symposium – ECRS 2024 יולי 2024.

יש עוד כל כך הרבה ללמוד, לחקור ולהבין על הטבע הימי. אני נרגש לקראת האתגרים הבאים, ומזמין אתכם להמשיך לעקוב אחר המסע שלי בעולם המחקר הימי.